לא נתנו לו להיכנס כי הוא ערבי: היישובים בגליל יתנצלו ויפצו ב-30 אלף שקלים

המקרה התרחש לפני כשנה וחצי, כאשר האיש וחברו יצאו לטיול במצפור בגליל, אתר טבע ציבורי שהגישה אליו ברכב עוברת דרך שער היישובים. לאחר שהמאבטח מנע את כניסתם, הניחו השניים כי המעבר מותר לתושבים בלבד. הם החנו את רכבם בצד הדרך והמשיכו ברגל אל נקודת התצפית.

אלא שכשהגיעו למצפור, פגשו משפחה יהודית שהגיעה למקום ברכב. בשיחה עם בני המשפחה התברר להם כי גם הם אינם מתגוררים בצורית או בגילון, ולמרות זאת הורשו להיכנס דרך השער מבלי שנשאלו על מקום מגוריהם. בעקבות הגילוי החליטו השניים לשוב אל השער ולדרוש הסבר.

לטענת התובע, המאבטח סיפק תחילה כמה גרסאות לסירוב: הוא טען כי שומר אחר מנע את כניסתם, ובהמשך הסביר כי קיימת הנחיה האוסרת כניסת מבקרים בשבתות או לאחר השעה 16:00. אלא שבזמן השיחה הבחינו השניים בכלי רכב אחרים שנכנסו ליישובים ללא הפרעה. לבסוף, כשדרשו תשובה ברורה, אמר להם המאבטח כי קיבל הוראה שלא לאפשר לערבים להיכנס.

לדברי עו"ד אורי נרוב, מנהל המחלקה המשפטית של המרכז לנפגעות ולנפגעי גזענות, שהוקם על ידי המרכז הרפורמי לדת ומדינה, האירוע פגע בתובע באופן עמוק, דווקא משום שמדובר בפעולה יומיומית ופשוטה שביקש לעשות.

"הוא נורא נפגע מזה. הוא בן אדם נורמטיבי, אח בחדר ניתוח, רואה את עצמו אזרח טוב", סיפר נרוב. "הוא אמר שפתאום הוא קיבל איזו מכה לפנים, שכאילו בסוף הוא לא הורשה לעבור כי הוא ערבי. בן אדם בסך הכול רצה לצאת לטיול בשבת, הדבר הכי טריוויאלי עלי אדמות".

בעקבות האירוע פנה האיש לוועדי היישובים בבקשה לקבל הסברים. בתחילה נמסר לו כי המקרה אינו מוכר להם, ובהמשך נטען כי לא קיימת מדיניות המפלה בין מבקרים על רקע מוצאם.

ואולם, כחמישה חודשים לאחר האירוע הראשון שב התובע לשער הכניסה, ולדבריו נתקל שוב בסירוב. הפעם נאמר לו כי מדובר ב"הוראות מלמעלה", בזמן שמבקרים יהודים הורשו להיכנס ללא בדיקה. גם סטודנט יהודי שנשלח למקום מטעם המרכז הרפורמי נכנס, לפי התביעה, מבלי שנדרש להזדהות או להסביר את מטרת ביקורו.

בעקבות שני האירועים הגיש האיש לבית משפט השלום בעכו תביעה בסך 94,756 שקלים נגד האגודות השיתופיות של צורית וגילון.

בכתב התביעה נטען כי הדרך המובילה למצפור היא דרך ציבורית, ולכן אין ליישובים סמכות למנוע מעבר למקום על בסיס מוצא או לאום. עוד נטען כי מניעת הכניסה מהווה הפרה של חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים.

התביעה עסקה גם בסמכויות המאבטחים המוצבים בשערי היישובים. לטענת התובע, חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור מאפשר למאבטחים לערוך בדיקות ולעכב אנשים בנסיבות ביטחוניות מוגדרות, אך אינו מתיר להם לסנן מבקרים על בסיס השתייכות לאומית.

לאחר הגשת התביעה פנו נציגי היישובים בבקשה לקיים הליך גישור מחוץ לכותלי בית המשפט. במהלך המפגש התנצלו בפני התובע והבהירו כי הדברים שנאמרו לו בשער אינם משקפים את מדיניות היישובים.

"הם אמרו: 'זאת לא המדיניות שלנו, זה לא על דעתנו, אנחנו נגד גזענות'", סיפר עו"ד נרוב. "הם התנצלו מעומק הלב על מה שקרה לו. היה שם ממש הליך של ריפוי, כי הוא באמת היה צריך את זה. הוא היה צריך לשמוע שמישהו מתנצל בפניו, והוא היה צריך לשמוע שישנו את ההנחיות".

בסופו של הליך הגישור הגיעו הצדדים להסדר שאושר בבית המשפט. במסגרתו התחייבו האגודות השיתופיות לשלם לתובע 30 אלף שקלים, מתוך התנצלות ומבלי להודות בחבות משפטית. נוסף על כך התחייבו לחדד באופן מיידי את ההנחיות למאבטחים בשער, כך שכלל המבקרים יזכו ליחס שוויוני.

לדברי עו"ד נרוב, להתנצלות הייתה משמעות רבה עבור התובע, מעבר לפיצוי הכספי. "נורא קשה להתפלש בתוך הדבר הזה, זה כואב להם לשחזר את זה, להיזכר בזה, לחוות את זה מחדש. אני מעריך אותו על כך שהוא לא עזב את זה", אמר.

נרוב הדגיש כי חשיבותו של ההסדר אינה מסתכמת במקרה הפרטי, וכי הוא מבקש להעביר מסר גם ליישובים אחרים המגבילים כניסת מבקרים. "חשוב שהמידע הזה יגיע לציבור, שאנשים יבינו שהפרקטיקה הזאת פשוט לא חוקית. בתוך היישובים האלה הדרכים הן דרכים ציבוריות ששייכות לכולם, ואף אחד לא יכול לחסום אדם מלהגיע לאתר טבע ציבורי בטענה שהוא לא תושב או בשל מוצאו".