הפרלמנט הגרמני אישר אמש (שישי) רפורמה נרחבת המעניקה לשירותי הביון במדינה סמכויות חסרות תקדים, ובהן האפשרות לבצע פעולות חבלה בחו"ל, לפרוץ למערכות מחשב ולהשבית תשתיות המשמשות גורמים עוינים. המהלך, שנועד להתמודד עם התגברות האיומים מצד רוסיה, סין ואיראן, מסמן שינוי היסטורי במדיניות הביטחון הגרמנית, שהגבילה במשך עשרות שנים את פעילות שירותי הביון.
הרפורמה, שאושרה בבונדסטאג ברוב של 309 תומכים מול 190 מתנגדים ו-71 נמנעים, תאפשר לשירות הביון הפדרלי (BND) לעבור מאיסוף מידע מודיעיני לפעילות התקפית נגד איומים מחוץ לגבולות המדינה. בין היתר, יוכלו סוכני הביון להשבית שרתים המשמשים קבוצות האקרים הנתמכות בידי מדינות זרות, לשבש רשתות להפצת מידע כוזב ולפגוע בשרשראות אספקה המשמשות לייצור אמצעי לחימה.
עד כה, שירות הביון הגרמני התמקד בעיקר באיסוף מידע והעברתו לממשלה, בעוד שפעולות התקפיות היו כפופות למגבלות משפטיות מחמירות. כעת, במקרים שבהם יזוהה איום ממשי שלא ניתן לסכל באמצעים אחרים, יוכלו סוכניו לפעול באופן ישיר כדי לנטרל אותו, בכפוף לתנאים ולאישורים שנקבעו בחוק.
הרפורמה מגיעה על רקע החשש הגובר בברלין מפעילות רוסית עוינת באירופה, הכוללת מתקפות סייבר, ניסיונות ריגול, חבלה בתשתיות חיוניות ומבצעי השפעה. הרשויות הגרמניות מזהירות זה תקופה ארוכה מפני התרחבותה של המלחמה ההיברידית שמנהלת מוסקבה נגד מדינות המערב, במקביל למלחמה באוקראינה.
"רוסיה מנהלת נגדנו מלחמת צללים", הזהיר באוקטובר ראש שירות הביון הגרמני, מרטין יגר. לדבריו, מטרת הפעולות הרוסיות היא בעיקר להטיל אימה ולערער את תחושת הביטחון במדינה.
השינוי לא יוגבל לפעילות מחוץ לגרמניה. גם שירות ביטחון הפנים (BfV) יקבל סמכויות חדשות, ובהן אפשרות לחדור בחשאי לבתים בתנאים מחמירים, לבצע חיפושים במכשירים דיגיטליים ולהשתמש בכלי בינה מלאכותית לניתוח מידע מודיעיני.
אולם הרחבת הסמכויות מעוררת גם ביקורת פוליטית וציבורית. מתנגדי הרפורמה מזהירים מפני פגיעה בפרטיות האזרחים ומהענקת כוח רב מדי לשירותי הביטחון, במדינה שבה הזיכרון ההיסטורי של פעילות המשטרה החשאית הנאצית ושל השטאזי במזרח גרמניה עדיין משפיע על היחס למעקב ממשלתי.
הממשלה מצדה טוענת כי לנוכח האיומים החדשים, שירותי הביון אינם יכולים להסתפק עוד בצפייה מהצד, וכי גרמניה חייבת להיות מסוגלת לסכל מתקפות לפני שהן פוגעות בביטחון המדינה.