נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ו ביידן מתח ביקורת חריפה על ראש הממשלה בנימין נתניהו בספר הזיכרונות החדש שלו, וטען כי הבטיח לצמצם את הפגיעה באזרחים ברצועת עזה במהלך המלחמה, אך לא עמד בהבטחותיו. לפי דיווח שפורסם ברשת CNN, ביידן מתאר שורה של שיחות שקיים עם נתניהו לאחר מתקפת 7 באוקטובר, ומאשים אותו בהעדפת אינטרסים פוליטיים אישיים על פני האינטרסים ארוכי הטווח של ישראל. "לביבי לא הייתה בעיה להבטיח הבטחות שלא הייתה לו היכולת, או הכוונה, לקיים", כתב הנשיא לשעבר.
ביידן מספר כי כבר מתחילת המלחמה קרא לישראל לנקוט אמצעי זהירות כדי לצמצם את סבלם של האזרחים הפלסטינים. לדבריו, הוא העלה את הנושא בשיחות פרטיות רבות עם נתניהו, שהכיר בהשלכות של מספר הנפגעים האזרחים על תדמיתה של ישראל ועל התמיכה האמריקנית במלחמה.
"הבעתי את החששות האלה באופן פרטי בשיחות רבות עם ביבי, שהכיר בנזק שמספר הנפגעים ההולך וגדל גורם לתדמיתה של ישראל ולתמיכה האמריקנית במלחמה", כתב ביידן. "אבל התבסס דפוס מוכר: הוא היה מבטיח לעשות יותר, ואז באה פעולה התקפית נוספת שבה נהרגו אזרחים נוספים".
לדברי ביידן, בכל פעם שהממשל האמריקני העלה בפני ישראל את סוגיית הפגיעה באזרחים, התקבלו הסברים או תירוצים, אך התוצאה נותרה ללא שינוי. הוא טען כי נתניהו לא היסס להתחייב לצעדים שלא היה ביכולתו, או בכוונתו, לבצע.
ביידן, שמערכת היחסים שלו עם נתניהו נמשכת עשרות שנים, מתאר בספרו את התסכול שהלך וגבר במהלך המלחמה. "אף שהבנתי שהוא פועל תחת לחצים כבדים, הייתי מתוסכל מכך שלא הצליח לחשוב כמו מדינאי ולהגן על האינטרסים ארוכי הטווח של ישראל, ולא רק על צרכיו הפוליטיים קצרי הטווח", כתב.
ביידן, שמערכת היחסים שלו עם נתניהו נמשכת עשרות שנים, מתאר בספרו את התסכול שהלך וגבר במהלך המלחמה. "אף שהבנתי שהוא פועל תחת לחצים כבדים, הייתי מתוסכל מכך שלא הצליח לחשוב כמו מדינאי ולהגן על האינטרסים ארוכי הטווח של ישראל, ולא רק על צרכיו הפוליטיים קצרי הטווח", כתב.
"תשאלו את ההנהגה הישראלית אם היא חשבה שהיא מתמודדת עם נשיא שנחלש"
בחלק אחר של הספר מתייחס ביידן לטענות בדבר מצבו הקוגניטיבי ולביקורת שהוטחה בו במהלך המרוץ לנשיאות ב-2024. הוא דוחה את הטענות שלפיהן גילו ויכולותיו המנטליות פגעו בתפקודו כנשיא, ומביא כדוגמה את התנהלותו בימים שלאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר.
ביידן מתייחס במיוחד לדוח של התובע המיוחד רוברט הור, שפורסם בפברואר 2024 וכלל הערות על זיכרונו. לדבריו, הריאיון שעליו התבסס הדוח נערך ב-8 וב-9 באוקטובר 2023, בשעה שנדרש להתמודד עם השלכות המתקפה על ישראל.
"הייתי ער כל הלילה והתמודדתי עם ההשלכות של שינוי עמוק בסדר העולמי", כתב. "לכו תשאלו את ההנהגה הישראלית אם היא חשבה שהיא מתמודדת באותו יום עם נשיא שיכולותיו נפגעו. לכו צפו בנאום שנשאתי לאומה באותו יום ושאלו את עצמכם אם הייתי זקן וחלש. או צפו בביקור שערכתי בישראל 11 ימים לאחר מכן".
לדבריו, תפקיד הנשיא מחייב מעבר מתמיד בין משימות מורכבות, משיחות עם מנהיגים זרים ועד טיפול בסוגיות פנים-אמריקניות. ביידן טען כי התעלמות מהנסיבות החריגות שבהן נערך הריאיון עם הור הפכה את הביקורת על זיכרונו לבלתי הוגנת במיוחד.
המחאה נגד מדיניותו בישראל והמרוץ לנשיאות
ביידן מתייחס בספרו גם לביקורת שספג בתוך המפלגה הדמוקרטית בעקבות מדיניותו במלחמה בין ישראל לחמאס. ההתנגדות הובילה להקמת תנועת המחאה "Uncommitted", שקראה למצביעים הדמוקרטים להביע מחאה נגד התנהלות הממשל בבחירות המקדימות, בין היתר במישיגן ובמינסוטה.
למרות המחאה והביקורת על גילו, ביידן טוען כי נותר המועמד הדמוקרטי בעל הסיכויים הטובים ביותר לנצח את דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ב-2024. לדבריו, העובדה שלא התמודד מולו יריב משמעותי בפריימריז העידה דווקא על כוחו הפוליטי.
"התקשורת והפרשנים המשיכו לדבר על כמה אני חלש", כתב. "אבל כל מועמד שנחשב רציני החליט שלא להתמודד נגדי, משום שהייתי חזק מדי". לדבריו, תוצאות הבחירות המקדימות לא הצביעו על סכנה ממשית למועמדותו, אך לא הצליחו לשנות את הנרטיב שהתגבש סביב גילו ומצבו הקוגניטיבי.