תחקיר הניו יורק טיימס: המוסד חטף גנרל איראני, חקר אותו על רון ארד - והרג אותו

התחקיר, שמבוסס על ראיונות עם עשרות גורמים ישראלים, אמריקנים ואיראנים וכן עם בני משפחה ומקורבים של שני הגנרלים שנחטפו, חושף לראשונה גם את פרטי חטיפתו של הגנרל עבדאללה סאברי בדמשק ב-2021. לפי הטיימס, שני המבצעים נשענו על החשד שטהראן ידעה מה עלה בגורלו של ארד, גם אחרי שבדיקות בישראל הטילו ספק במעורבותה. כיום, לפי גורמים המעורים במודיעין, ההערכה הרווחת בקרב המעורבים בחיפושים היא שאיראן מעולם לא החזיקה בארד ולא הייתה מעורבת בהיעלמותו. מידע שנאסף במלחמות מול איראן וחיזבאללה חיזק את ההערכה הזאת.

עסגרי היה גנרל בכוח קודס של משמרות המהפכה ומקורב לבכירי חיזבאללה. הוא הגיע ללבנון זמן קצר לאחר שנעלמו עקבותיו של ארד, ובמשך שנים היה על הכוונת של המוסד. לפי אשתו, זיבה אחמדי, בדצמבר 2006 הגיע עסגרי לאיסטנבול והתאכסן במלון ג׳יילאן - שם נעלמו עקבותיו. לדבריה, חוקרים איראנים אמרו לה שאנשי מודיעין ישראלים נכנסו לחדרו, סיממו אותו וחטפו אותו. הרכב ששימש למבצע, לדבריה, נמצא נטוש סמוך לים השחור.

ישראל הכחישה לאורך השנים מעורבות בהיעלמותו. לפי בכיר אמריקני לשעבר, כשטהראן העלתה את הפרשה בשיחות עם ארה"ב כעבור שנים, גורמים ישראלים אמרו לצוות המשא ומתן האמריקני שעסגרי מת. יצחק אילן, בכיר בשב״כ, סיפר לטיימס לפני מותו כי עוד לפני היעלמות הגנרל תודרך על מבצע מסוכן שקשור לארד, וכי כבר אז העריך שהמבצע לא יפתור את הפרשה.

בספטמבר 2021, לפי התחקיר, אנשי מודיעין ישראלים התחזו למובילים ועברו במחסומים ברובע הדיפלומטי של דמשק. כשסאברי יצא לריצת בוקר, שני גברים שנשאו ארגז גדול של מקרר השתלטו עליו, סיממו אותו, כיסו את ראשו בארגז והכניסו אותו לרכב מסחרי לבן. לפי גורמים באזור, בהם בכירים איראנים שמקורבים לסאברי וגורם סורי שבחן את תיעוד החטיפה - הוא הועבר לישראל לחקירה.

לדברי הגורמים האיראנים, חוקריו שאלו אותו רק על רון ארד. אחרי חקירה ממושכת הוא הושאר ברחוב ביוהנסבורג שבדרום אפריקה, בהמשך גם טען שעונה. ראש המוסד, דוד ברנע, אמר אז כי אישר מבצע להשגת מידע על ארד, ותיאר אותו כמבצע נועז שהסתיים בכישלון. מקורביו סיפרו כי לאחר מכן אמר לאנשי המוסד שאפשר לגרוס את כל מה שידעו על הפרשה. לאחר מכן, המוסד החל להתמקד בכפר נבי שית שבמזרח לבנון.

ב-2004, כמעט שני עשורים לפני חטיפתו, איראן שלחה את סאברי ללבנון כדי לסייע לחיזבאללה בחיפושים אחר ארד. ברקע עמדו מגעים שבהם ישראל הייתה מוכנה לשחרר אסיר לבנוני בכיר בתמורה לראיה גנטית שתבהיר מה עלה בגורלו. לפי שלושה בכירים איראנים לשעבר, החיפוש המשותף הסתיים בדוח חשאי שקבע כי ארד מת ב-1988 בנבי שית וככל הנראה נקבר באזור. פרטי הדוח נחשפו לראשונה בניו יורק טיימס. נשיא איראן לשעבר אכבר האשמי רפסנג׳אני, שהיה מעורב בחיפושים, שלח את אחד מילדיו לגרמניה כדי למסור את הממצאים אישית.

המתווך הגרמני, איש המודיעין גרהרד קונרד, סיפר שהתרשם כי איראן וחיזבאללה התאמצו למצוא את הגופה. בישראל פירשו את שליחתו של סאברי כחיזוק לחשד שאיראן אחראית להיעלמות. רז צימט, שהיה שותף להערכת מודיעין מ-2005 שלפיה משמרות המהפכה חטפו את ארד, אמר לטיימס כי בדיעבד ההערכה הייתה כנראה שגויה, והושפעה מהנטייה לייחס את האחריות לטהראן.

ארד נפל בשבי ארגון אמל ב-16 באוקטובר 1986, לאחר שפצצה שהטיל התפוצצה בטרם עת ופגעה במטוס הפנטום שלו מעל דרום לבנון. מוסטפא דיראני, ראש מנגנון הביטחון של אמל, קיבל לידיו את הנווט. שוביו הציעו לשחררו בתמורה למיליוני דולרים ולשחרור אסירים פלסטינים ולבנונים. שר הביטחון דאז, יצחק רבין, היסס לקדם עסקה נוספת אחרי המחיר הפוליטי ששילם על חילופי השבויים ב-1985. ב-1989 סיפרה אשתו של ארד כי הממשלה הודיעה לה שיש בידיה הוכחה שהוא בחיים ושהועבר לידי גורמים איראניים.

ב-1992 איתר איש המוסד ישראל פרלוב רופא איראני שטען כי טיפל בארד בלבנון ובטהראן. שתי בדיקות פוליגרף לא הכריעו בשאלה אם ראה את ארד באיראן. פרלוב פתח בפניו מזוודה מלאה בכסף והציע לו את הסכום אם יוכיח שטיפל בנווט, אולם לא ראה אותו שוב. המוסד לא הצליח לאמת את הסיפור, אך הוא נכנס לחומר המודיעיני שהצביע על מעורבות איראנית. רמי איגרא, איש המוסד שבחן את המקרה בהמשך, אמר לעיתון כי להערכתו הרופא שיקר בניסיון לקבל כסף.

שנתיים אחר כך חטפו כוחות ישראליים את דיראני בלבנון. בחקירתו אמר כי החזיק את ארד בבית בנבי שית, וכי שומריו עזבו את המקום באחד הלילות, כנראה בעקבות פעולה ישראלית באזור. לדבריו, כשחזרו ארד כבר לא היה שם. בהמשך, תחת חקירה קשה, סיפר כי גורם איראני אמר לו שמשמרות המהפכה לקחו את ארד למחנה מעצר באיראן. דיראני טען שעונה פיזית ומינית. ישראל דחתה את עיקר הטענות, אך הכירה בכך שנחקר ביד קשה ושייתכן שאיימו עליו בתקיפה מינית. חלק מאנשי המודיעין הטילו ספק באמינות העדות. לפי הגורמים ששוחחו עם הטיימס, עד היום לא נמצאה ראיה שארד הוחזק בכלא באיראן. ב-1995 אמר רבין בפומבי שאיראן מחזיקה בארד זה יותר משש שנים.

בדיקה שהוביל ראש השב״כ דאז יובל דיסקין ב-2006 קבעה שהדיווחים על העברת ארד לאיראן התבססו על מידע שגוי או בלתי אמין ועל טעויות בניתוחו. צוות השב״כ העריך שהתשובה להיעלמות נמצאת ככל הנראה בנבי שית. לדברי דיסקין, המסקנה לא זכתה לתמיכה מספקת בממשלה. בדיקה נוספת, שאת ממצאיה מסר אבי קלו, לשעבר ראש מערך איתור הנעדרים בצה״ל, לראש הממשלה בנימין נתניהו ב-2016, הגיעה למסקנה שארד מת ככל הנראה ב-1988, כנראה בנבי שית. לקראת פרישתו ב-2019 המליץ קלו למקד את איסוף המודיעין בכפר והבהיר שחטיפת איראנים לא תפתור את הפרשה. שנתיים לאחר מכן נחטף סאברי.

בדצמבר 2025 יצא אחמד שוכר, איש ביטחון לבנוני בדימוס, לפגישה שלדעתו נועדה לעסקה מסחרית ונעלם. גורמים לבנונים חושדים שסוכנים ישראלים חטפו אותו. לפי גורמים ישראלים לשעבר וגורמים לבנונים, שוכר היה בין המעטים שנחשדו כי ידעו היכן היה ארד ב-1988. מקום הימצאו עדיין אינו ידוע, וגם לא ידוע אם מסר מידע על ארד. אחייניתו של שוכר אמרה לטיימס כי לדודה לא היה קשר לפרשה.

גורמים ישראלים אמרו לעיתון כי ההשערה המרכזית כיום היא שארד הוצא להורג כנקמה על הריגת אחיו של שוכר בקרב עם כוחות ישראליים באותו לילה ב-1988. במרץ השנה פשטו חיילי צה״ל על נבי שית ופתחו קבר בבית העלמין בכפר בחיפוש אחר שרידיו של ארד. עשרות לבנונים נהרגו ונפצעו בלחימה סביב הפשיטה. בקבר לא נמצאו ממצאים הקשורים לארד, ולפי הגורמים ששוחחו עם העיתון, החיפוש נמשך בלבנון.

״היינו צריכים להגיע לשם לפני 20 שנה. זה היה כישלון״, אמר קלו לטיימס. לדבריו, במשך שנים התקשתה מערכת המודיעין להשתחרר מההנחה שאיראן הייתה מעורבת בהיעלמות.